כוכבית שלושים - חלק ב'

גילוי נאות: לחלק מן התובנות שאני מציג כאן נחשפתי במסגרת עבודתי הקודמת במרכז מאקרו לכלכלה מדינית. עם זאת, תוכן הרשומה משקף אך ורק את עמדותיי וחוות דעתי האישית.

זוהי הרשומה השנייה בסדרת רשומות המוקדשות לשכר המינימום ולמינימום 30. לרשומה הראשונה בנושא.

הרכב משק הבית	פרנסה (בשכר מינימום)	קו העוני	הכנסה פנויה
			נוכחית	מינימום 30 לשעה
חד הורי\ת עם ילד	משרה מלאה בודדת	4,512	4,151	5,560
זוג ללא ילדים	משרה מלאה בודדת	4,512	3,971	5,385
זוג עם 2 ילדים	משרה וחצי	7,219	6,425	8,515
זוג עם 3 ילדים	משרה וחצי	8,460	6,091	8,778
זוג עם 4 ילדים	שתי משרות מלאות	9,588	8,917	11,733
זוג עם 5 ילדים	שתי משרות מלאות	10,716	9,109	11,908

טבלה 1: השפעת העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה על ההכנסה המשפחתית הפנויה של משפחות נבחרות המשתכרות שכר מינימום, לעומת קו העוני; מבוסס על נתונים מדו"ח העוני והפערים החברתיים, 2012; כל הנתונים הם בשקלים

בעקבות הרשומה הקודמת התבקשתי להתייחס לשאלה "למה דווקא 30?". הכי כיף להבטיח להתייחס למה שהתכוונת לכתוב עליו בכל מקרה. אני לא חושב שהמספר הזה נבחר כתוצאה של חישוב שנועד לקבוע מה "צריך" להיות שכר המינימום. אין לאף אחד את הכלים לנקוב במספר מדויק (שבכל מקרה יהיה נורמטיבי ותלוי במה רוצים להשיג), אלא לכל היותר לספק תובנות חשובות, אך חלקיות, כפי שאני מנסה לעשות.

לדעתי הסכום הזה נבחר כדי לייצג העלאה שהיא מציאותית, אך גם משמעותית, ושעוברת מסך. כדי לייצג באופן מיטבי מטרה שאפשר להתאחד מאחוריה ולנהל עליה מאבק ציבורי, ושכל מי שמשתכר שכר נמוך יכול להזדהות איתה בקלות ולראות מיד את הגשמתה בתלוש המשכורת שלו. מתווה מדויק שכולל גם התחשבות בהשלכות נוספות לא מציגים על שלט בהפגנה. הוא מגיע מיד לאחר מכן, כשצריך להגיע לפשרה במשא ומתן או כשמקבל ההחלטות צריך ליישם אותה.

הנהגת שכר מינימום הוגן הינה חלק מתפיסת עולם רחבה יותר, ובעתיד אני מקווה להתייחס גם לחלקים אחרים שלה, בתקווה לעזור להתוות את הכיוון בעתיד. בינתיים אני כותב לתוך מאבק קיים. את המטרה במקרה הזה יש כאלה שהגדירו באופן בהיר יותר וסוחף יותר ממני ממני. את ההשלכות, השיקולים והמתווה הסופי אני שם לעצמי למטרה לנסות ולהגדיר, כשירות לשותפיי לתפיסת העולם ולמקבלי ההחלטות. זהו ניסיון לאפיין הפרקטיקה הטובה ביותר להגשים אידאולוגיה, אם תרצו.

לכן, ברשומה זו ובבאה אחריה אראה מה נותן שכר מינימום של 30 שקלים לשעה, שהם 5,580 שקלים לחודש עבור משרה מלאה, לעומת המצב הקיים (של 23.12 לשעה), ובהשוואה להעלאה מתונה יותר של כעשרה אחוזים ל-25.43 שקלים לשעה שהם 4,730 שקלים לחודש עבור משרה מלאה. השפעתה של ההעלאה המתונה על התעסוקה, כפי שהסברתי ברשומה הקודמת, צפויה להיות קטנה עד זניחה, מה שלא ניתן לומר על העלאה מיידית ל-30. מכיוון ששכר המינימום נועד בין היתר לאפשר גם לעובדים החלשים קיום בכבוד נבדוק קודם כל את השפעת השינוי על תחולת העוני בישראל.

השפעת העלאת שכר המינימום על העוני בישראל

בישראל ובמדינות המפותחות העוני נמדד בדרך כלל באופן יחסי, מתוך הנחה שלא ניתן למדוד אותו במנותק מן החברה בה הוא מתקיים, כך שהכנסה נמוכה ביחס לכלל שאינה מאפשרת מחיה בסטנדרטים המקובלים גורמת להדרה חברתית ולתחושת מחסור והעוני נתפס כמשהו נורמטיבי הקשור גם באי-שוויון. בישראל משק בית מוגדר עני אם הכנסתו נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית למשק בית, מתוקננת לפי מספר הנפשות. על המדד הזה קיימת ביקורת, ומדדים חדשים תופסים את מקומם לצידו, אך בחרתי להשתמש בו מאחר והוא נמצא בשימוש רחב, יש עליו מידע רב וזמין, והוא בוחן במידה מסוימת גם אי שוויון.

לפי דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי, היו בשנת 2012 כ-1,754,700 נפשות מתחת לקו העוני, לאחר מסים ותשלומי העברה, שהן כ-23.5% מן האוכלוסייה. בכמעט מחצית ממשקי הבית העניים היה מפרנס אחד ובאחד מכל עשרה משקי בית היו שני מפרנסים או יותר. כמו כן, תחולת העוני בקרב אנשים עובדים נמצאת בעלייה. סביר להניח שרוב העובדים העניים נמצאים בתחתית סולם השכר. לצד נתונים על יכולת הקצבאות השונות להוציא אנשים מעוני, מוצגים גם נתונים על יכולתה של עבודה לעשות זאת, הן דרך שכר המינימום והן דרך השכר הממוצע.

מקור: דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים, 2012

למשקי בית עבורם הנתון הנו 100 ומעלה ישנה הכנסה פנויה (כולל קצבאות ילדים ובניכוי תשלומי חובה) הגדולה מקו העוני, בעוד משקי בית עם נתון נמוך יותר נמצאים מתחתיו. קל לראות כי שכר המינימום אינו מאפשר קיום בכבוד עבור סוגים רבים של משקי בית, במיוחד כאלה בהם שני המפרנסים אינם עובדים במשרה מלאה, כפי שקורה לא מעט. בטבלאות 1 ו-2 מוצג חישוב דומה המראה מה היה מצבם של משקי הבית הללו אילו היה מונהג שכר מינימום של 30 שקלים לשעה בשנת 2012 (פירוט של אופן החישוב מופיע בסוף הרשומה תחת "שיטות עבודה"):

הרכב משק הבית	קו העוני בשקלים	משרה	משרה וחצי	שתי משרות
יחיד	2,820	191%	-	-
יחיד+1	4,512	123%	-	-
יחיד+2	5,978	97%	-	-
יחיד+3	7,219	84%	-	-
זוג	4,512	119%	179%	239%
זוג+1	5,978	93%	138%	183%
זוג+2	7,219	81%	118%	155%
זוג+3	8,460	72%	104%	136%
זוג+4	9,588	66%	94%	122%
זוג+5	10,716	61%	86%	111%

טבלה 2: השפעת העלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה על ההכנסה המשפחתית הפנויה של משתכרי שכר מינימום כשיעור מקו העוני, לפי טיפוס משק הבית; מבוסס על נתונים מדו"ח העוני והפערים החברתיים, 2012

הסימון הירוק מציין משקי בית שהשתכרו שכר מינימום ועלו מעל קו העוני בעקבות התוספת. את מספרם של משקי הבית האלה אמדתי בכ-36 אלף, או 98 אלף נפשות (פירוט של אופן האמידה מופיע בסוף הרשומה תחת "שיטות עבודה"). כמובן שמספר זה אינו כולל את כל מי שמשתכר מעל שכר המינימום הנוכחי אך פחות מ-30 שקלים בשעה, כך שמספרים אלה עשויים להיות רק חסם תחתון. מעניין להשוות זאת לתרחיש בו שכר המינימום מועלה רק ל-25.43 שקלים לשעה, בטבלה 3:

הרכב משק הבית	קו העוני בשקלים	משרה	משרה וחצי	שתי משרות
יחיד	2,820	162%	-	-
יחיד+1	4,512	105%	-	-
יחיד+2	5,978	84%	-	-
יחיד+3	7,219	73%	-	-
זוג	4,512	101%	152%	202%
זוג+1	5,978	79%	117%	156%
זוג+2	7,219	69%	101%	133%
זוג+3	8,460	62%	89%	116%
זוג+4	9,588	58%	81%	105%
זוג+5	10,716	53%	75%	96%

טבלה 3: השפעת העלאת שכר המינימום ל-25.43 ש"ח לשעה על ההכנסה המשפחתית הפנויה של משתכרי שכר מינימום כשיעור מקו העוני, לפי טיפוס משק הבית; מבוסס על נתונים מדו"ח העוני והפערים החברתיים, 2012

מלבד הירידה (הטריוויאלית) בהכנסתם של כל משקי הבית לעומת המצב הקודם, ההבדל העיקרי הינו כי העלאה כזו מתקשה בהרבה לחלץ מעוני משפחות עובדות ומרובות ילדים. הבדל זה הינו קריטי במיוחד היות והחל מאוגוסט 2013 קצבאות הילדים קוצצו בחדות, מה שהקטין את ההכנסה הפנויה והגדיל את העוני בקרב משפחות אלה מעבר לנתונים המוצגים (על מנת שיהיה בר השוואה, השתמשתי בחישוב בקצבאות הילדים כפי שהיו לפני הקיצוץ).

בסך הכל הייתה העלאה זו מחלצת כ-77.2 אלף נפשות שהם כ-32.4 אלף משקי בית בלבד, וכמות האנשים שכיום משתכרים מעל שכר המינימום ויושפעו גם כן תהיה קטנה בהרבה מאשר במקרה הקודם. לו היינו מסתכלים על מדדים שרגישים יותר לעומק העוני, וגם בהם נעשה שימוש בישראל, ייתכן שהיינו מוצאים הבדלים נוספים.

הערות נוספות

מכיוון שמדידת העוני בישראל היא יחסית, היינו מצפים שהעלאת שכר המינימום תזיז קו את קו העוני. עם זאת, מכיוון שקו העוני מחושב לפי ההכנסה החציונית, התזוזה תהיה קטנה מאוד, לפחות בטווח הקצר. הסיבה היא כי להבדיל ממוצע, חציון אינו רגיש לשינויים בקצוות העליונים או התחתונים. על מנת שקו העוני ישתנה צריכה גם הכנסתם של משקי הבית באמצע סולם ההכנסות להשתנות. אם רוב מרוויחי שכר המינימום נמצאים מתחת לאזור זה, לא יהיה כמעט שינוי.

התוצאות של החישובים שהצגתי נכונות לטווח הקצר בלבד. בטווח הארוך שינויים נוספים, כמו אלה שתיארתי ברשומה הקודמת, ישפיעו גם כן. לדוגמה, אם תחלופת העובדים תרד, מצבם של העניים שאינם עובדים יהיה פחות טוב בטווח הארוך, שכן יהיה להם קשה יותר למצוא עבודה. מצד שני, גידול בפריון עשוי בסופו של דבר לשפר את מצבם של עובדים נוספים.

נקודה מעניינת נוספת היא כי  דווקא מי שבוחר להתמקד בהשפעות של מדיניות הקצבאות על התעסוקה, כדאי שישקול תמיכה בהעלאה משמעותית של שכר המינימום. אם קיימת קבוצה גדולה של אנשים שאינם מחפשים עבודה מכיוון שתעסוקה במשרות היחידות שהם יכולים להשיג אינה מגדילה את ההכנסה שלהם, אין ספק שתוספת משמעותית לתמורה שנותנות משרות אלה, יחד עם כלים נוספים כגון מס הכנסה שלילי, יכולה להגדיל את המוטיבציה לעבוד.

חשוב גם לזכור שישראל "מככבת" באופן קבוע בצמרת נתוני העוני של המדינות המפותחות. גם העלאת שכר שתחלץ מעוני כמעט מאה אלף אישה ואיש תשאיר אחריה כ-1.65 מיליון עניים, ולא תיגע כלל בעוני בקרב מי שעבר את גיל הפרישה ומי שכלל אינו עובד או מחפש עבודה. שורשי העוני והאי שוויון עמוקים בהרבה.

לסיכום, להעלאת שכר המינימום ל-30 שקלים לשעה יש פוטנציאל להוציא באופן מידי עשרות אלפי משפחות של עובדים מעוני. על מנת לשמר את ההשפעה הזו גם בטווח הארוך היא תצטרך כנראה להיות מדורגת, מה שלא יעבוד ללא לחץ מתמיד בדמות המאבק הנוכחי. ברשומה הבאה ברשומות הבאות אעסוק בהשוואה של שכר המינימום בישראל לזה הנהוג בשאר מדינות ה-OECD ואדגים מה נותן שכר מינימום של 30 שקלים לשעה במונחים של כוח קנייה ואי שוויון בשכר.

שיטות עבודה

ההכנסה הפנויה משכר המינימום חושבה כשכר המינימום המוצע, בקיזוז תשלומי חובה של 0.4% לביטוח לאומי ו-3.1% לביטוח בריאות (מקור: כל-זכות) בתוספת קצבאות הילדים שהיו נהוגות לפני 1.8.2013 ועבור ילדים שנולדו אחרי 1.6.2003 (ונלקחו מכל-זכות). הנחתי כי לאחר ההעלאה מתבצעת התאמה של מדרגות המס ושל נקודות הזיכוי כך שבפועל משתכרי שכר מינימום עדיין אינם משלמים מס הכנסה.

אומדן האוכלוסייה המושפעת נעשה בדרך של חיתוך מאורעות בלתי תלויים. ערך הבסיס היה מספר משקי הבית ב-2012 שכלל זוג ומספר מתאים של ילדים עד גיל 17, כפי שנלקח מן השנתון הסטטיסטי לישראל של 2013, מלוח 5.4 (ומלוח 5.3 עבור זוג ללא ילדים). ערך זה הוכפל, לפי הצורך, בהסתברויות הבאות, בהנחה שכל התכונות הרלוונטיות הינן בלתי תלויות (כל הנתונים לקוחים מן השנתון, אלא אם צוין אחרת):

1. ההסתברות שאחד הפרטים במשק הבית מועסק (שיעור המועסקים בקרב בני 15 ומעלה באותה שנה, שחושב לפי נתוני לוח 12.1 להיות כ-63.6%) או ששניים מועסקים (שיעור התעסוקה הנ"ל בריבוע), או מכפלה של ההסתברות במשלים כדי לסמל משק בית בו אחד מועסק ואחד לא.
2. ההסתברות שאחד הפרטים המועסקים הינו שכיר (שיעור השכירים מתוך המועסקים, שהוא 87.3% ונלקח מלוח 12.11) או ששני מועסקים הם שכירים (השיעור הנ"ל בריבוע).
3. ההסתברות שאחד הפרטים המועסקים השכירים עובד בחצי משרה (שיעור העובדים במשרה חלקית, שהוא 28.1% ונלקח מתוך לוח 12.11) או במשרה מלאה (המשלים של שיעור זה) או מכפלה מתאימה לתיאור שני פרטים המשרה מלאה או אחד במלאה ואחד בחלקית.
4. ההסתברות שאחד הפרטים המועסקים והשכירים משתכר שכר מינימום (שיעור השכירים המשתכרים עד שכר מינימום ב-2011 לפי דו"ח ממוצעי שכר של הביטוח הלאומי, שהוא 37.8%) או ששניים משתכרים שכר כזה (השיעור הנ"ל בריבוע).

על מנת לחשב כמה נפשות יש במשקי הבית מסוג מסוים, מכפילים במספר הנפשות במשק הבית. לבסוף סוכמים את האומדן עבור כל סוג של משק בית שעובר את קו העוני על מנת להגיע לתוצאה הסופית.

לדוגמה: נרצה לאמוד כמה משקי בית יש בישראל הכוללים זוג ושני ילדים עד גיל 17 ושיש בו שני מפרנסים המשתכרים עד שכר מינימום, שלאחד מהם משרה ולשני חצי משרה. לפי נתוני הלמ"ס, יש 263.1 אלף משקי בית כאלה. מכפלת ההסתברויות תיתן:

263,100*0.636^2*0.873*0.281*(1-0.281)*0.378^2≈2,300

בשיטת אמידה זו קיים פוטנציאל לשתי הטיות משמעותיות: מצד אחד, ההנחה שלא קיים מתאם בין התכונות הרלוונטיות הינה הנחה חזקה מאוד המטה את האומדן כלפי מטה. מצד שני, הנחות מפשטות לגבי ההסתברויות, כמו שכל מי שעובד במשרה חלקית עובד בחצי משרה, ושכל מי שמרוויח עד שכר מינימום אכן מושפע משינויים בשכר המינימום השעתי (ולא, לדוגמה, עובד בשכר שעתי גבוה יותר למשך מספר קטן של שעות בחודש), מטות את האומדן כלפי מעלה.

זהו האומדן הטוב ביותר שביכולתי לספק עם הנתונים, מסגרת הזמן והמשאבים העומדים לרשותי ולדעתי הוא מספק לפחות את סדר הגודל של האנשים שיושפעו ישירות ובטווח הקצר.